ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
1427-09
08/05/2012
|
בפני השופט:
יוסף יוספי
|
| - נגד - |
התובע:
שמעון סילביה
עו"ד אשרף
|
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף באר שבע
עו"ד גניה ברקוביץ
|
| פסק-דין |
- עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקשת התובעת להכיר במחלות סרטן המעי הגס וסרטן שלפוחית השתן, בהן לקה בעלה המנוח, כפגיעה בעבודה.
לדאבון הלב, ביום 23/12/07 הלך לבית עולמו בעלה של התובעת, וביום 3/03/09 הגישה התובעת את התובענה דנן.
- בית הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים לעניין התשתית העבודתית עליה התבססה המומחית כמפורט להלן:
" ג.
המומחית תסתמך על העובדות הבאות [בנוסף לחומר שתקבל] אשר הוגשו ע"י הצדדים כעובדות
מוסכמות:
1. התובעת ילידת 19.11.46, תובעת בתביעה זו כתלויה, והינה אלמנתו ויורשתו עפ"י דין של המנוח, שמעון יעקב ז"ל, יליד 1940 (להלן:"המנוח").
2. בתאריך 23.12.07 נפטר המנוח.
3. מאז שנת 69 ועד שנת 2000 המנוח עבד בשירות מכתשים במעבדה לביקורת טיב. באופן עקרוני המנוח עבד בימים א' - ה' בשתי משמרות (לסירוגין ): משמרת בוקר- משעה 7:00 ועד השעה 16:00 , ומשמרת צהרים- משעה 14:00 עד 22:00. בימי שישי וערבי חג - משעה 7:00 עד השעה 13:00.
רוב העבודה, מעל 90%, התבסס על שיטת הגז כרומטוגרפיה
G-C
. זו בוצעה בגלאי מסוג
TCD
. בגלאי זה החומר לא נשרף ולא נהרס. החומר שהוזרק לקולונה הוא החומר שיוצא. עבודה זו ביצע המנוח, וכך גם שאר העובדים בצוות שלו. בסוג בדיקה זו שוקלים חומר נקי- אבקתי או נוזלי - בריכוז ידוע (בדרך כלל ריכוז של כ - 99%). מוהלים /ממיסים אותו בסולוונט (ממיס) אורגני מתאים וזה למעשה משמש כסטנדרט. במקביל שוקלים את החומר שאותו צריך לבדוק ומוהלים ממיסים אותו בסולוונט/ממיס אורגני. הממיס האורגני הינו בדרגת ניקיון של קרוב ל - 100%. לצורך הבדיקה מזריקים את החומר לתוך קולונה מזכוכית שמכילה בסיס של סיליקה מצופה בחומרים שונים. הקולונה נמצאת בתוך "מעין תנור" אותו ניתן לחמם לטמפרטורה שמתאימה לחומר הנבדק. החומר המוזרק לתוך הקולונה נדחף בלחץ של גז הליום לאורך הקולונה. כתוצאה מכך התמיסה מופרדת למרכיבים השונים. הגזים שיוצאים מהגלאי מכילים למעשה הן את הסולוונט /הממיס האורגני והן את החומרים הנבדקים על כל מרכיביהם. הגזים נפלטים לחלל החדר. בשיטה זו (הכרומטוגרפיה הגזית) החומר הנבדק וכן הממיס שלו יוצאים מן המכשיר המזהה (הדטקטור) בפאזה גזית ומתפזרים בחלל החדר בו נמצא מפעיל המכשיר. החומרים שנבדקו היו חומרים נקיים. דהיינו, נבדק בעיקר חומר ההדברה הפעיל ובדרך כלל בריכוזים גבוהים שלו.
הבדיקות והאנליזות שבצעו המנוח ושאר העובדים היו רציפות במשך כל יום העבודה.
בשנת 85 התחילו לבצע בדיקות בשיטת
L-C
. בשיטה זו במקום גז מזרימים בתוך הקולונה תערובת של סולוונטים/ממיסים בלחץ. בזמן הזרקת התמיסה של החומר הנבדק תמיד היו נזילות של החומר מהמזרק על הידיים ועל הרצפה. ממיסים אלה נדיפים מאוד גם בטמפרטורת החדר. שיטה זו של כרומטוגרפיה נוזלית חייבה שימוש רב בממיסים אורגניים, הן בשלב הכנת הדוגמה שחייבה מיהולים רבים (בגלל רגישות הגלאי) והן בשלב הכנת האלונאנט. האלואנט, יחד עם החומר הנבדק שיצאו מהקולונה נאספו בתוך בקבוק זכוכית פתוח. בנוסף לשיטות עבודה אלו ביצעו, המנוח ושאר העובדים במעבדה, אנליזות בעזרת "ספקטרומטריה" בתחום
I-R
ו -
U-V
. גם בשיטות אלו הטכניקה של הבדיקה חושפת את העובד למגע עם התמיסות הנבדקות. העובדים ביצעו גם אנליזות בשיטות "המסורתיות" כגון "טיטרציות" וכו' .
4. במסגרת עבודתו המנוח ערך ביקורת לחומרי המפעל בשלושת שלבי היצור: חומרי גלם, תוצרי ביניים והתוצר הסופי של המפעל - חומרי הדברה. כמו - כן, על מנת לערוך את הבדיקות על הכימיקלים בשלושת שלבי היצור הוא השתמש בממיסים אורגניים רבים.
5. להלן רשימה של הממיסים האורגנים העיקריים איתם עבד המנוח, ומס' מאפייני חשיפה...
6. כמו כן, במסגרת עבודתו המנוח עבד מעט עם פנוקסי הרביצידים, 4 1
DIOXANE
טריכלורואתילן,
METHA
ACRYLATE
METHYL
,
HCCPD
-
HEXACHLOROCYCLO
PENTADIENE
, דיברומופורם , כלורובנזן.
7. להלן רשימה של חלק מחומרי הגלם לחומרי הדברה, תוצרת ביניים ותוצרים סופיים, איתם עבד המנוח:
אורגנו - פוספטים: טיונקס, דיאזול (דיאזינול), פירינקס, לינדן, דידיטי, דידיאי, מרפן, פולפן , פר כלורו מתיל מרקפטן, טיונקס, מטא - סיסטוקס, מלטיון ועוד. כמו כן, התובע עבד מעט במעבדה לביקורת טיב במחלקת פלסטיקה ליצור חומרים פלסטיים. חומרי הגלם היו, בין השאר, על בסיס קרבונט.
8. עד אמצע שנות השבעים עבד המנוח במשמרות בשני חדרים קטנים בגודל 25 מ"ר כל אחד, עם חלונות ומנדף אחד שלא עבד כשורה. בכל חדר עבדו 5 אנשים. עובדי המעבדה ערכו, ללא הפסקה, בדיקות טיב. הרבה מן הבדיקות הכימיות לא נעשו בתוך המנדף, למשל חימום ממיסים תחת אש - בונזן נעשה על שולחנות העבודה והאדים והגזים התפזרו בחלל החדר.
9. בסביבות 1975 עבר המנוח עם חבריו למעבדה גדולה בעלת חמישה חדרים עם מנדפים, ובתוכם ערכו את סידרת הבדיקות בשימוש בבנזן, אך עדיין נעשו פעולות כימיות רבות ללא מנדפים והאדים והגזים התפזרו לחלל החדר.
10. בתוך המעבדות היה חדרון לשטיפת כלים באצטון שהצריך שימוש בליטרים רבים של אצטון, וכן היה מחסן לאחסון ממיסים שהדיף ריחות. בסמוך למעבדות עמד מחסן אחר לשמירת דוגמאות לבדיקה חוזרת של חומרי גלם, תוצרי ביניים, תוצרים סופיים והחומרים שהוגשו עליהם תלונות. 3- 2 פעמים בחודש אסף המנוח את החומרים הנ"ל, הביאם למחסן ובמשך שעות רבות עסק במיון ובסידור החומרים בתוך המחסן. רבים מחומרי ההדברה הפגומים הגיעו למעבדה באריזה פגומה ומתפוררת. המחסן הדיף ריחות קשים במיוחד. בקיץ הטמפ' הגיעו במחסן ל - 50 - 40 מעלות ואדים וגזים רבים התנדפו. כמו כן, המנוח וחבריו נכנסו פעמים רבות למחסן במהלך העבודה היום - יומית כדי לקחת לבדיקה חוזרת חומר עם תלונה.